מושגים קצרים בעברית

יש מושגים בשפה בעברית
שהם נקודתיים כלומר לא גזרה של עשרות פעלים שמתנהלים
בדרך תבניתית כלשהו. אלא פועל בודד לדוגמא שמתנהל שונה משאר הפעלים השלמים בלי שיש סיבות מקלות להווצרות השוני. כל השורש לקח בעתיד אני אקח. כלומר גזרת חסר פ"ל .
העניין שזו לא גזרה אלא פועל בודד שמתנהל כך.
אז שיבנו לו גזרה עם שם מיוחד לאותו גזרה בתקווה שבעתיד יפלו עוד אותיות למד בעתיד לשורשים שעוד לא נוצרו. אז זהו שלא בונים גזרה.

וו החיבור בצמדי מלים

בתנאים רגילים וו החיבור מקבלת שווא
במקרים בהם יש שווא בתחילת מילה.
וו החיבור מקבלת שורוק או התנועה של החטף
וכן מקרה מיוחד בו יוד בשווא וו החיבור מקבלת חיריק
וכן היוד מאבדת השווא לטובת חיזוק החיריק.
אבל יש מצבים בהם מפרגנים לוו החיבור בקמץ בלי סיבה סתם רצון טוב.
כך בצמד המלים
כפתור וָפרח וכן פרי וָירק וכן הוד וָהדר.
וכן חשוב לציין אותיות בגד כפת מאבדות את הדגש הקל עם הוספת וו החיבור.

מְקָרֵר או מַקְרֶר?

יש משקל של כלי עבודה שהינו מַפְעֵל כך באותו משקל משחם מסמר מחפר
גם משאף למרות שהוא קשור לעולם הרפואה אבל אפשר להסתכל עליו ככלי לטיפול רפואי
בתכלס השימוש במשאף הוא אישי אז זה לא בדיוק כלי עבודה.
בכל מקרה מַקְרֵר או מְקָרֵר? אז כך היות ולא משתמשים בו ככלי עבודה והוא המקרר עובד לבד. אז הוא לא כלי עבודה אלא פשוט עובד כלומר מְקָרֵר.

מפּיק

מפיק נראה כמו דגש אבל הוא לא דגש
הוא מופיע רק באות ה רק בסוף מילה
בשני מצבים אפשר לראות את המפיק.
האחד בשייכוף לגוף שלישי נקבה
נניח אישה כלשהי סוגדת לדבר מה אז מושג הסגידה
הוא סְגִידָתָהּ.
וכן מפיק בחמישה הפעלים הבאים: מהמה, נגה, גבה -במשמעות של גובה ולא גביה, כמה, תמה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *