אחוזים ומספרים

אחוזים ומספרים

אחוז ומספרים

 

אחוז זו מילה ממין זכר.
אז אם יש 7 אחוזים
אז יש לומר מטבע הדברים שבעה אחוזים.
מה קורה כשיש 7.7 אחוזים
אז שוב אחוזים שלמים זה לשון זכר.
הספרות אחרי הנקודה כבר לא מייצגות אחוזים אלא עשיריות האחוז.
אז מטבע הדברים יש לומר שבעה אחוזים ושבע עשיריות האחוז.
וכן במקרה של 7.77 אחוזים
אז שבעה אחוזים ושבעים ושבע מאיות האחוז.
בכל מקרה אחרי הנקודה לשון נקבה כי שוב מדובר על עשיריות האחוז או מאיות האחוז או אלפיות האחוז.
המשחק הזה בין לשון זכר ללשון נקבה באותו מספר מטעה מאוד וגם מקשה על רצף המחשבה כשאתה צריך להתמקד במחשבה מה נקבה מה זכר. ויש לך רצון מטבע הדברים לדלג על שברי האחוזים.ולומר 80 אחוזים במקום שמונים אחוזים ושבע עשיריות האחוז במקרה שבו מופיעות הספרות 80.7 אחוזים.
מקרה דומה לזה הוא במספר 3877 כאן הספרה 3 מייצגת אלפים שיגיעו או לא לאירוע כלשהו. וכן הספרה 8 מתייחסת למאות כלומר בלשון נקבה. המספר שבע מתייחת לעשרות. ובעשרות יש התייחסות זהה לזכר ונקבה. כך המספר עשרים מייצג גם זכר וגם נקבה. כך לאורך כל העשרות שלושים ארבעים חמישים וכו.יוצא מם הכלל הזה הינו המספר עשר שבו התייחסות נפרדת לזכר וכן לנקבה. הספרה האחרונה בכל מספר מתייחסת לנושא הספירה כל 3873 תלמידי תיכון אז הספרה שלוש תהיה בלשון זכר במקרה של תלמידי תיכון ותהיה בלשון נקבה אם מדובר 3873 מכוניות.
כמו כן במספרים שמסתיימים בספרות 11 עד 19. אז לא הספרה האחרונה תקבע אם מדובר על זכר או נקבה אלא שתי השפות האחרונות. 2813 אז כאן אלפיים שמנה מאות ושלושה עשר תלמידי תיכון ובמקרה של גזרה נשית אלפיים שמנה מאות ושלוש עשרה  מכוניות מירוץ.
לרבבה מתייחסים בנקבה אם כי היא לא בשימוש ומתייחסיים לרבבה אולי בשירה אולי במקורות. בכל מקרה רבבה מדובר על עשרת אלפים
כלומר מתייחס לאלף בלשון זכר.
משהו שקשה להגות לעתים.  שלושת אלפים מכוניות . הקושי נובע מהמספר שלושה בסמיכות שלושת כלומר לשון זכר שכאמור מתייחס לאלפים. מצד שני כאן מכוניות כלומר היינו אמורים לומר שלוש אלף מכוניות ולא שלושת אלפים מכוניות.

 

בקעת גר

גזרת בקעת גר

בקעת גר

הגזרה ידועה גם בשם תקע ברג

בכל מקרה מדובר על שבעה פעלים.

האות הראשונה של אותם פעלים הינה יוד

האות השניה צ האות השלישית היא אחת משש האותיות בקעת גר

לגזרה הזו מצטרף בן חורג שהאות השניה אצלו הינה ז והשורש הינו יזע.

בכל מקרה אלו שבעת הפעלים

יצב

יצק

יצע

יצת

יצג

יצר

וכן כאמור יזע.

הפעלים בתכלס מתנהלים כמו חסרי פ"נ

כך בבנין הפעיל

הציב

הציק

הציע

הצית

הציג

הצר

וכן הזיע

בכל שבעת הפעלים מתקבל תשלום דגש באות צ וכן ז בשורש יזע

בבנין הפעיל וכן הופעל שוב תשלום דגש על אובדן האות י.

כך הוּצּב וכן הִצִּיב

גם בגזרת השלמים בבנין הפעיל גזרת פ"י לא מתנהגת כגזרת השלמים.

כך הפועל הודיע בנין הפעיל שורש ידע שונה מהשלמים שכן בשלמים כותבים השכיל. יש בגזרה זו לפחות שני פעלים שמתנהלים כגזרת השלמים

הייטיב וכן הייניק ( בתכלס הייניקה כי יש גבול מגדרי שלא מאפשר)

חטפים

יש שלושה סוגי חטפים
חטפים
חטף פתח ו חטף פתח וכן חטף סגול.
החטפים נוצרו כי קשה להגות אותיות גרוניות בשווא.
האות הגרונית ר לא קשורה לעניין שכן קל להגות ר בשווא
כך המילה רְצִינוּת חיה בשלום עם ר בשווא.
שאר האותיות הגרוניות נעזרות בחטפים להקלה ההגיה.
כך אֲני האות א בחטף פתח כי קשה להגות אני כמו שְבִי!
החטפים נחשבים לשווא כך אסור שתווצר מילה שכוללת שני שוואים בראש מילה . שאומרים מילה הכוונה מילה שכוללת בתוכה את כל התחיליות.
כלומר שהמילה שכוללת את התחיליות יחד לא יהיה מצב של שני שוואים בראש מילה.
איפה מופיעים החטפים? שוב כאמור באותיות הגרוניות הבאות ח ע א ה.
למה בכלל נוצרו החטפים?
הרי בפועל במילה אני החטף פתח נשמע כמו פתח או קמץ אז שימו קמץ ותוותרו על החטפים.
העניין שהשפה העברית היא שפה תבניתית שבה יש בניינים יש משקלים שבהם יוצקים שורשים.
ויש רצון לשמר אותם כדי לשמר סדר כלשהו בשפה.
כך שבפועל שְמָעתם יש שווא נע באות ש כך שצריך שיהיה שווא באות ה בפועל הֲלכתם . שווא אי אפשר לשים באות ה אז האות מנוקדת בחטף פתח שזה (החטף פתח) הוא תרופה נקודתית לאי יכולת של האות ה להכיל שווא. ואז מצד אחד יש חטף שהוא תחליף זול לשווא אבל מצד שני התבניתיות של הפעלים נשמרת.
כן יש גם המון יוצאי דופן מכללי התבניתיות אבל גם הם במארז של גזרה תבניתית כמו בקעת גר סוג של תבנית חדשה. שהיא גרסת בת לגזרת חסרי פ"נ.

תבניות בשפה העברית

מה שיפה בתבניות

תבניות
כשיש מושג חדש או מוצר חדש
אפשר בקלות לקחת המושג ולטעת אותו בתוך תבנית קיימת.
מה זו תבנית? אז כל בניין מתוך שבעת הבניינים זו תבנית כמו כן יש משקלים כמו משקל בעלי מקצוע רַצָּף שַדָּר וכו כך שאם נוצר מקצוע חדש כמו מדריך מומחה לנשימה הוא יקרא נַשָּם.
אם תתפתח מחלה חדשה אז היא תנחת למשקל המחלות כמו אַדֶּמֶת או חַצֶּבֶת כמו גם בַרְבֶּרֶת המחלה ברברת אם יש כזו היא בעלת שורש בעל ארבע אותיות . ארבע אותיות הן הרחבה של המשקל בו יש דגש כבד באות השניה של השורש. אז למעשה הדגש הוחלף באות נוספת
יש מחלה בעלת חמש אותיות שורש חתלתלת. בכל מקרה אם תהיה מחלה שתווצר מהמילה פלדה את המחלה תכונה פַּלֶּדֶת.
כך המילה גוגל שזה המספר 1 בתוספת מאה אפסים אבל בעיקר מנוע חיפוש.
אז למענו נוצר הפועל לְגַגֵּל.
הפועל גגל נוצק לתוך תבנית של בניין פיעל כלומר דגש קל באות ג הראשונה (בגד כפת) וכן דגש חזק באות ג השניה בחסות בניין פיעל.
בימי קדם כלומר לפני שלושים שנים נוצרה המילה לפקסס ממוצר היסטורי בשם פקס שעדיין בשימוש לצערם של רבים מדי.
הפועל לפקסס נוצר מהמילה פקס בשינוי קל תוספת חינם של האות ס.
למה לא השתמשו במילה לפקס? אז זהו הייתה קיימת כבר במשמעות התמקדות.
הפועל פקסס שייך גם הוא לבנין פיעל
כאן אין דגש אלא יש כאן שורש מרובע שזה חלופה מפרגנת לדגש.
בפועל פקסס אין דגש קל באות פ (בגד כפת) כי יש אין כלל שלא משנים שמות של כדי להתאימם לשפה העברית.
כך לא נאמר אני טס לפּריז ( האות פ לא תהיה רפה אלא דגושה )
כך המילה בּנק לא תאבד את הדש באות ב עם תחיליות שונות.
כי שוב לא משנים שמות לעז ולא מתאימים לכללים של השפה העברית.
המילה סלפי לא זכתה לפועל מקומי למרות השימוש הבלתי פוסק בצילום עצמי. יתכן שלא נכנס פועל בסגנון לסלף כי הוא קיים ולא מייצג כי הוא מסלף את האמת וסלפי צריך להיות אמיתי בכפוף לשיפורי איפור כי חייבים לעתים לשפר את המציאות.

מטוס ומסוק

מטוס ו מסוק
שתי מלים דומות הגייה דומה משמעות דומה נו בערך.
נראה כאילו נוצרו מאותה תבנית בשינוי אותיות שורש.
אז זהו שלא
מָטוֹס נוצר מהשורש טוס מַסּוק נוצר מהשורש נסק.
המילה מסוק אמורה הייתה להיות מנסוק על משקל מרעום.
כלומר המילה מסוק שייכת לגזרת חפ"נ
אממה האות נ נפלה והשאירה פיצוי בדמות דגש חזק באות ס.
במילה מטוס אין דגש כי שוב לא נפלה כאן אות.
המילה מטוס הייתה אמורה להיות מַטְווֹס שוב על משקל מרעום.
אממה קשה להגות זאת. אז הוו השורשית מתאחדת עם הוו של מבנה המשקל לוו אחת תוך יצירת המילה מטוס.
המילים מטוס ומסוק כבר לא נשמעות באותו הגייה
בריבוי ובהטייה.
מְטוֹסִים אבל מַסּוקִים.

יצירת גזרת שלמים מגזרת חסרי פ"נ ליצירת משמעות נוספת לאותו שורש באותו בניין

 

מגיש מנגיש

גזרת חסרי

פ"נ בבנין הפעיל יוצרת
פועל במבנה כזה הִפִּיל
יש לפועל מטעם הדברים משמעות
לעתים לאותו שורש בגזרת חסרי פ"נ בבנין הפעיל יש משמעות נוספת.
אם למילה נפיל זו מהצירוף הידוע של דור הנפילים תהיה פתאום משמעות בפועל כלשהו אז אפשר לטעת משמעות נוספת לפועל הִפִּיל. אפשרות נוספת ליצור פועל חדש שיהיה בגזרת השלמים כך הִנְפִּיל.
ואז הפועל הִנְפִּיל יהיה קשור לפיתוח זן חדש של נפילים עמידים יותר חזקים יותר וכו יותר. והפועל הִפִּיל ישאר בשלמותו בגזרת החסרים תוך שמירת המשמעות ההיסטורית.
כך שני השורשים נבט נגש נמצאים בשתי גרסאות בבנין הפעיל גרסת השלמים וגרסת החסרים.
מגיש מנגיש . הפועל מגיש קיים במשמעות היסטורית של הגשה דבר מה במסעדה או הגשת עבודת גמר.
הפועל מנגיש הינו במשמעות חדשה יחסית של הנגשת מקומות פיסיים ואתרי אינטרנט לבעלי מוגבלויות.
הפעלים מביט ו מנביט שייכים שניהם לשורש נבט
האחד בגרסת חפ"נ האחר לגרסת השלמים.
האחד במשמעות של לראות להסתכל האחר במשמעות חקלאית של הצמחת שתיל.

אותיות סופיות

יש חמש אותיות סופיות

אותיות סופיות
סיפור אתיולוגי הוא סיפור שבא לתאר מציאות קיימת.
אז המציאות הקיימת הינה שיש חמש אותיות בשפה העברית שיש להן גם גרסה סופית. באותה מידה יכולות היו להיות עשרים ושתיים אותיות סופיות כלומר לכל אות הייתה אות סופית. בפועל יש רק חמש אותיות
שיש להן שתי גרסאות האחת לתחילת מילה ולמרכזה. וגרסה נוספת לסופה של המילה.
למה יזמו את יצירת כפל הגרסאות?
אין הסבר נכון לעכשיו שהוא מוסכם על הכל אין הסבר מקורי של מפתחי האותיות למה הם בחרו בשתי גרסאות.
אז כל הסבר שיהיה הוא הערכה ששוב מנסה לתאר מציאות קיימת. כלומר לספר סיפור אתיולוגי שהוא הסבר למציאות של המצאות חמש אותיות סופיות.

ה הידיעה

ה הידיעה
האות ה שמוספת למילה
מיידעת ומכוונת לאותה מילה ספציפית כלומר ברחל בתך הקטנה. 
כשהאות ה מוספת למילה האות הראשונה מקבלת דגש חזק.
לעתים האות הראשונה הינה אות גרונית אז דגש לא יהיה יש לעתים תשלום עם אובדן הדגש לעתים אין תשלום על אובדן הדגש.
האות ה הידיעה מנוקדת בפתח ושוב לעתים ענייניים של תשלום דגש ישנה את הניקוד.
לעתים האות ה הידעה מצטרפת לאותיות ב כ ל .
ואז האות ה נבלעת אבל הניקוד של האות ה נותר בתחילית וכן האות הראשונה של המילה המיודעת נותר עם דגש. שוב בכפוף לאפשרות.
איך זה נראה?
הַכַּרְמֱל הצרפתי הוא המקום בחיפה.
בַּכַּרְמֱל הצרפתי יש מקומות חניה בשפע.
במשפט הראשון המילה כרמל מקבלת ה הידיעה
במשפט השני ה הידיעה נבלעת על ידי התחילית ב
זה היה אמור להיות כך בְּ הַכַּרְמֱל וכו . ומה שמתקבל שהאות ה נופלת אבל האות ב מקבלת את הניקוד של האות וכן היידוע נותר למרות העלמות ה הידיעה.