נצר הינו שורש בעברית בעל משמעות נוספת למילה נצרות.

נצר זה שורש בעברית כם משמע

השורש נצר מצד אחד בבנין קל פָעַל במשמעות של לשמור
מצד שני השורש נצר בבנין התפעל השורש מקבל משמעות של הצטרפות לדת אחרת.
כלומר מצד אחד לשמור מצד שני לשנות דת.
השורש נצר בבנין קל בעתיד אני אצור חשוב להבדיל בין אצור אחר בו אני ( שוב )
אצור בשורש יצר.
כלומר שני הפעלים של השורשים נצר ו יצר של שתי הגזרות חפ"נ ושל בקעת גר נפגשים בעתיד משותף.
באשר לכפל המשמעות של של השורש נצר.
למרות שהנצרות היא דת שונה המילה נצרות הינה מילה עברית.
כלומר אי אפשר להתלות על מילה לא עברית שהצליחה להתשלב בשפה העברית ונטעה משמעות נוספת לאותה שורש. שוב זה לא המצב.
נצרות.
הפועל נוצר נשמע כאילו הצטרף גם הוא לנצר ( לשונית) אבל לא, הפועל נוצר הוא בזמן עבר או הווה של יצר ( שוב ) בבניין נפעל די דומה גם בגזרה וגם במשמעות לפועל נולד.

מקור המילה נצרות מהשורש נצר?

ישו נולד וגדל בנצרת ומניחים שזו מקור המילה – נצרות
יש גרסאות להגיית שם העיר נַצְרַת וכן נַצֶרֶת או אפשרות נוספת כשיש דגש באות צ כך נַצֶּרֶת ואז אפשר לייחס משקל עברי לשם העיר.
כי אין משקל עברי שמתאים לשמות נַצְרַת כן נַצֶרֶת.

העיר נצרת

העיר נצרת הינה ישוב וותיק מאוד עם היסטוריה של אלפי שנים.
בעיר מתגוררים מוסלמים לצד נוצרים.
העיר נצרת נהנית מתיירות של צליינים שמגיע לנצרת העיר בה נולד וגדל ישו.
בעיר יש מסגדים וכן כנסיות לטובת אזרחי המקום וכן לטובת התיירים.
בעיר נצרת יש מערות עתיקות שמעידות על חיים בתקופות קדומות כמו כן בעיר יש מספר מעיינות שנתנו יכולת לאותם מתיישבים פריהסטוריים להתגורר באזור.
כי מקור מים הוא הבסיס להתיישבות בת קיימא.



מיקום נצרת בגליל התחתון

מיקום נצרת כמו גם נוף הגליל או בשמה הקודם נצרת עלית הינו בגליל התחתון.
הגליל התחתון תחום על ידי מצד מזרח בכנרת ובעמק הירדן.
בדרום מערב לגליל התחתון נמצא עמק יזרעאל ממערב עמק זבולון ומצפון הגליל העליון.

נישוב – איך נכנסה לחיינו בסערה המילה החדשה? ומה זה הבנזן?

מה זה נישוב?


נישוב זה הליך הוצאת גזים עודפים ממערכת שיש בה שילוב של אוויר או חנקן עם פחממינים שונים לאוויר הפתוח.
מצד אחד אין רצון סתם להוציא גזים לאוויר הפתוח משני טעמים האחד איכות האוויר עלולה להפגע וכן והשני אפשר אולי למכור את
תוצרי הנישוב כלומר עניין כספי.
מכירת של פחממן מדולל כנראה בעייתית או בלתי אפשרית.

מאיפה נוצרה המילה נישוב?

אז למה נישוב מאיפה נוצר הפועל הזה? השורש נשב בגזרת השלמים בניין פיעל.
אי אפשר היה ליצור פועל חדש לטובת הפעולה ההנדסית? הזו נניח הנשיב כי סביר שזו לא פעולה עצמאית של הגז אלא פעולה יזומה כלומר מישהו יוצר את התהליך. ואז אם יש מפעיל לתהליך אז מתבקש בנין הפעיל.
השורש נשב קיים כבר בבנין הפעיל משיב זה הפועל בזמן הווה. המשמעות מַשִּיב רוח להבדיל ממֵשִיב תשובה.
יצירת פועל בגזרת שלמים לפועל קיים בגזרת חסרים קיים כאן דוגמא לכך כאן .
הפועל יהיה אם רק תרצו מנשיב זמן הווה בניין הפעיל גזרת שלמים.

מה זה בנזן? שנמצא ב נישוב

רוב הגזים הנפלטים בתהליך זה סבירים מבחינת נזק סביבתי הגז היותר מרתיע הינו בנזן.
אין שום קשר לבנזין. מדובר על חומר בעל מבנה טבעתי בן ששה פחמנים וכן בבנזן קיימים גם ששה מימנים הנוסחה הכימית הינה C6H6.
לפחמן יש מעין ארבע זרועות ליצירת קשרים כימיים. אז כל אחד מהפחמנים קשור לשני פחמנים וכל פחמן קשור למימן אחד. כלומר מתקבל שיש לכל פחמן זרוע מיותרת ליצירת קשר. כלומר המבנה קצת שונה.
אז כך לכל פחמן יש אכן קשר למימן אחד אבל בנוסף לכל פחמן יש קשר וחצי לפחמן הצמוד אליו. מה זה בדיוק קשר וחצי?
אז כך מדובר על קשרים כפולים מצומדים.
מה זה קשרים כפולים מצומדים? המינימום הכימי ליצירת קשרים כפולים מצומדים היא מולקולה בת ארבעה פחמנים ארבעה פחמנים בקו ישר מכונה בפי העם הכימי- בוטאן. קשרים כפולים מצומדים יוצרים מולקולה של בוטאדיאן. בתכלס מדובר על קשר כפול בין האטום הראשון לשני וכן בין השלישי לרביעי וחלק מהזמן בין האטום השני לשלישי. אל תשאלו זה מסובך יש נוסחא למציאת האלקטרון במולקולה.
במולקולה בוטאדיאן אין בדיוק קשר וחצי בין כל הפחמנים כי אין סימטריה במבנה.
בבנזן המבנה סימטרי בו כל פחמן מרגיש שני פחמנים מצדו ואז. נוצר מבנה אמיתי של קשר וחצי בן כל שני כל פחמנים צמודים.
בנזן הוא חומר שהתגלה לפני כמעט מאתיים שנים.
בריאות הוא לא מוסיף לאיש מצד שני תוצרי השריפה של בנזן הינם פחמן דו חמצני ומים. כלומר תוצרי שריפה טובים. מה זה טובים? אין ציפיה שתוצרי שריפה של פחממן כלשהו יהיו חמצן נקי. תוצרי שריפה שמכילים פחמן דו חמצני ומים נחשבים טובים כאמור לעומת תוצרי שריפה שמכילים תחמוצות חנקן או זרחן בנוסף לפחמן דו חמצני ומים.

שמות כימיים כלומר שפה כימית

האתר עוסק בשפה וסלנג כאן גלשתי לעולם הכימיה.
אז אפשר לשלב במקרה. השפה הכימית עוסקת במתן שמות לחומרים אורגנים יש אפשרות טכנית לייצר מיליוני חומרים שונים אז חשובה שתהיה דרך משותפת לקביעת שמות שאם לא כן.
התקשורת בין מדענים תהיה לקויה.
אז לדוגמא שוב נחזור לבנזן שזו כאמור טבעת של ששה פחמנים בקשרים כפולים מצומדים.
נניח שלפחמן הראשון מחובר מתאן לשני כלור לשלישי ברום.
אז מה יהיה שם החומר? לפני התשובה איך מגדירים איזו פחמן הוא ראשון ואיזה שני וכו. אז כך זו הגדרה שרירותית מצד שני לא נתחיל במתן שם בפחמן שאין עליו כלום.(כלום בלי להעליב זה מימן)
שם החומר
1מתאן 2 כלורו 3 ברום ( או ברומו) בנזן.
כלומר יש כאן בנזן עם שלושה מתמירים מתאן כלור וברום. בעמדות 1 2 ו 3.
מצד שני אפשרות אחרת לשם הזה ואולי יותר נכונה.
בנזן שקשור אליו מתאן נקרא טולאן גם חומר זה לא מוסיף בריאות מצד שני הוא לא נמצא בהליך ה נישוב הנוכחי.
ואז השם של החומר יהיה
2 כלור 3 ברום טולואן. מכאן אפשר להבין שהמתאן שקשור לבנזן ליצירת טולואן הוא בעמדה 1.


אַסנת או אוֹסנת

אסנת או אוסנת

השם המקורי מהתנך הינו אַסנת ולא אוֹסנת גם לא אׂׂסְנת.
אז צריך לשנות שם? או להוריד את הוו שמקבעת את החולם?
אז זהו שלא. כמו ש דוד הוא שם מהמקורות. עדיים נעשה שימוש נרחב בשמות.
דוידי דייב דאוד דוביד דודי דודו ועוד לאותו שם דוד מהמקורות. אז השם אַסנת יפה שכפי שהוא
אבל שימוש בשמות אחרים כמו אוֹסנת או אוֹסי אמנם לא נאמנים למקורות אבל יפים בפני עצמם.
ומזכירים בדרך כלשהי את השם המקורי.

ביני ובינך

המילה בין

המילה בין זוכה להטיות וכן רבות אם כי שלוש אותיות של המילה נשמרות לכל אורך ההטיה.
כך בצירוף ביני לבינך מצטרפות למילה בין אותיות י וכן כ לשייכות לגוף ראשון וכן לגוף שני.
שוב המילה בין ללא שינוי עיזבו את השינוי הקוסמטי של החלפת נון סופית בנון רגילה.
ביני לביניכם כאן בדרך כלל זו מלכודת למה יש יוד אחרי הנון? לא זה לא עניין של שתי שתי גישות כתיב מלא וחסר. זה כמו חברך במשמעות חבר שלך וכן חבריך כלומר חברים שלך. כלומר היוד נוספת על רקע התייחסות לשון רבים. אז אי אפשר לכתוב בינכם ומטבע הדברים גם לא בניכם כי שוב שלוש האותיות של המילה בין נשמרות לכל אורך ההטיה. במלים ביניכם וכן ביניכן מטבע הדברים ההתנהלות זהה כלומר יוד אחת של המילה ויוד נוספת של המילה בין.

כל אותיות האלף הבית העברי

יש עשרים ושתיים אותיות אלף בית עברי רגילות. רגילות זה אומר שהן תחיליות וכן אותיות אמצע מילה ובנוסף לכך יש עוד חמש אותיות סופיות.
אותן עשרים ושבע אותיות בונות עולמות ענקים של תכנים התורה כולה נכתבה מטבע הדברים באותן עשרים ושבע אותיות. כל הספרות העברית נבנתה באמצעות אותו מגוון של עשרים ושבע אותיות. כל ההיסטוריה של האנושות נכתבה אמנם בעוד שפות אבל יכולה להִתרגם גם לעברית. ולהשמר לנצח באמצעות עשרים ושבע אותיות עבריות. כל קשר אנושי בין מספר אנשים מבוסס על מלים שאלו כל המלים נוצרו מאותן עשרים ושבע אותיות. רוב התכנים של רשתות חברתיות בנויים על מלים. יש בנוסף כמובן גם תמונות איור וציורים אבל את אלו אפשר להביע גם במלים כמובן.
אלפי שמות שונים של אנשים נוצרים מאותן 27 אותיות. בהנחה שפועל מכיל שלוש אותיות אפשר לבנות 10648 פעלים שונים מאותן עשרים ושבע אותיות בנוסף אפשר לבנות 234256 פעלים בני ארבע אותיות. המספרים צריכים להיות קצת יותר קטנים כי קשה לבנות פועל משלוש אותיות זהות לא כל שכן מארבע אותיות זהות. למרות שבסלנג יש פועל מממם שהוא נסתר גוף שלישי שמייצר להנאותו ממים כלומר בסלנג קיים שורש בעל שלושה ממים ובאחת ההטיות יש אפשרות לפועל בעל ארבע אותיות זהות תחילית מ ( של בניין פִעֵל) ובהמשך שלוש אותיות שורש שגם הן כולן האות מם. השפה העברית היא כמובן לא השפה היחידה שבה אותיות הן חומר גלם להון ספרותי אקדמי, ועוד אין סוף תחומים שבהם אותיות הן הבסיס לתכנים.
בלי קשר לתכנים שאפשר לבנות מאותיות יש לכל אות ערך בגימטריה. זה מתחיל עד עשר ואז קופץ לעשרים עד מאה בקפיצות של עשר. ואז עובר לקפיצות של 100 בכל ערך של אות בגימטריה.
העושר שאפשר לבנות מאותיות כנראה אינסופי
מילה אחת בת ארבע אותיות יכולה להכתב ביותר מ 200,000 וריאציות . משפט אחד בעל חמישים מלים יכול להכתב 67^10*1.3 מספר בעל 67 אפסים. רק למשפט בן חמישים מלים אז ספר יכול להכתב באינסוף וראציות. האותיות כמו גם המלים נוצרו לפני אלפי שנים ונשמרו בתנאים לא תנאים ללא מחשב ללא דפוס ללא אחסון בענן. ובכל זאת השתמרו התכנים הפעלים המלים לידי יצירת השפה הנוכחית. שמבוססת על ההיסטוריה של העברית. צריך עוד אותיות?
אפשר זה היה עוזר אם הייתה אפשרות לומר בעברית המילה אגורה בערבית. נכתבת כך ארורה אבל האות ריש הראשונה היא משהו שנשמע בין ריש לגימל. כלומר יש בערבית אות נוספת הנמצאת בין ריש וגימל. כל אות יכולה להיות מנוקדת בניקוד אחר שמאפשר מגוון היגויים שונים. כך מכל אות לכל אות יכול להיות ניקוד של חיריק והלשמע.
אִי או חולם והלשמע אוֹ כלומר המגוון של כל האותיות מתרחב בעזרת הניקוד ויכול להשמע כאמור
אָה אַה אֶה אוּ וכן אותיות ב כ פ יכולות להשמע בשתי צורות שונות עם או בלי דגש שזה מכפיל את המגוון באותיות אלו.
שאר האותיות הגייתן לא משתנות עם הוספת דגש.

האות א

האות הראשונה של האלף הבית העברי בגימטריה היא שוות ערך לספרת אחת.
היא שייכת לקבוצות של אותיות אהוי וכן לאותיות גרוניות וכן שייכת לארבע אותיות אית"ן.

האות ב

האות ב היא האות השניה באלף בית העברי וכן האות הראשונה בספר בראשית האות שוות ערך לספרה 2 בגימטריה. וכן שותפה להיות התחיליות בכ"ל וכן נמצאת בקבוצת אותיות בומפ וכן שייכת לאותיות בגד כפת

האות ג

האות ג הינה האות השלישית של האלף העברי ערכה בגימטריה הינה שלוש הוא שותפה לאותיות בגד כפת.

האות ד


האות הרביעית באלף בית העברי ערכה בגימטריה הינו ארבע
האות ד שותפה לקבוצת האותיות בגד כפת.

האות ה

האות ה הינה האות החמישים באלף בית העברי ערכה בגימטריה חמש. היא שייכת לקבוצת האותיות הגרוניות וכן לקבוצת אותיות אהוי. היא האות היחידה שזוכה למפיק כשצריך כמובן.


האות ו

האות ו הינה האות הששית באלף בית העברי ערכה בגימטריה הינה שש.
האות שייכות לקבוצת אותיות בומפ וכן לאותיות אהוי.
האות ו הינה וו החיבור.

האות ז

האות ז היא האות השביעית באלף בית העברי ערכה בגימטריה הינו 7 ולא שייכת לקבוצות אותיות כלשהי.

האות ח


האות ח היא האות השמינית באלף בית העברי ערכה בגימטריה הינה 8 והיא שייכת לקבוצות האותיות הגרוניות.

האות ט

האות ט היא התשיעית באלף בית העברי ערכה בגימטריה הינו 9 האות ט לא שייכת לקבוצת אותיות כלשהי.

האות י

האות י היא העשירית באלף בית העברי ערכה בגימטריה הינו 10.היא שייכת לשתי קבוצות אותיות אותיות אית"ן וכן אותיות אהו"י.

האות כ

האות כ הינה האות האחת עשרה באלף בית העברי ערכה בגימטריה הינו 20 והאות כ שייכת לקבוצות האותיות התחיליות בכ"ל וכן לאותיות בגד כפת

האות ל

האות ל הינה האות השתיים עשרה באלף בית העברי ערכה בגימטריה הינו 30 והיא שייכת לקבוצות האותיות התחיליות בכ"ל.

האות מ

האות מ היא האות השלוש עשרה באלף בית העברי ערכה בגימטריה היו ארבעים. האות מ היא אות תחילית וכן מ שייכת לקבוצות האותיות בומפ

האות נ

היא האות הארבע עשרה באלף בית העברי ערכה בגימטריה הינו 50 האות שותפה לקבוצת אותיות אית"ן.

האות ס

האות ס היא האות החמש עשרה באלף בית העברי ערכה בגימטריה הינו 60 . האות ס לא שייכת לקבוצת אותיות כלשהי

האות ע

האות ע היא האות השש עשרה באלף בית העברי ערכה בגימטריה הינו 70 האות ע שייכת לקבוצות האותיות הגרוניות

האות פ

האות פ היא האותה שבעה עשרה באלף בית העברי ערכה בגימטריה הינו 80 האות פ שותפה לשתי קבוצות אותיות בומפ וכן לבגד כפת

האות צ

האות צ היא האות השמנה עשרה באלף הבית העברי ערכה בגימטריה הינו 90 האות צ לא שיית לקבוצה כלשהי

האות ק

האות ק היא האות התשעה עשרה באלף בית העברי ערכה בגימטריה הינו מאה
האות ק לא שייכת לקבוצת אותיות כלשהי

האות ר

האות ר היא האות העשרים באלף בית העברי ערכה בגימטריה הינו 200 היא שייכת לקבוצת האותיות הגרוניות אם כי ר להבדיל מהגרוניות האחרות מקבלת שווה כך במילה מַרְצִין

האות ש

האות ש היא האות העשרים ואחת באלף בית העברי ערכה בגימטריה הינו 300 . האות ש לא שייכת לקבוצת אותיות כלשהי.

האות ת

האות ת היא האחרונה מבין אותיות האלף העברי אחריה רק אותיות סופיות ערכה בגימטריה הינו 400 האות ת שייכת לבגד כפת וכן לאותיות אית"ן

אותיות סופיות

האותיות הסופיות בגימטריה שוות
ך 500

ם 600

ן 700

ף 800

ץ 900

האותיות הסופיות שייכות רק לקבוצה זו של האותיות הסופיות

מושגים קצרים בעברית

יש מושגים בשפה בעברית
שהם נקודתיים כלומר לא גזרה של עשרות פעלים שמתנהלים
בדרך תבניתית כלשהו. אלא פועל בודד לדוגמא שמתנהל שונה משאר הפעלים השלמים בלי שיש סיבות מקלות להווצרות השוני. כל השורש לקח בעתיד אני אקח. כלומר גזרת חסר פ"ל .
העניין שזו לא גזרה אלא פועל בודד שמתנהל כך.
אז שיבנו לו גזרה עם שם מיוחד לאותו גזרה בתקווה שבעתיד יפלו עוד אותיות למד בעתיד לשורשים שעוד לא נוצרו. אז זהו שלא בונים גזרה.

וו החיבור בצמדי מלים

בתנאים רגילים וו החיבור מקבלת שווא
במקרים בהם יש שווא בתחילת מילה.
וו החיבור מקבלת שורוק או התנועה של החטף
וכן מקרה מיוחד בו יוד בשווא וו החיבור מקבלת חיריק
וכן היוד מאבדת השווא לטובת חיזוק החיריק.
אבל יש מצבים בהם מפרגנים לוו החיבור בקמץ בלי סיבה סתם רצון טוב.
כך בצמד המלים
כפתור וָפרח וכן פרי וָירק וכן הוד וָהדר.
וכן חשוב לציין אותיות בגד כפת מאבדות את הדגש הקל עם הוספת וו החיבור.

מְקָרֵר או מַקְרֶר?

יש משקל של כלי עבודה שהינו מַפְעֵל כך באותו משקל משחם מסמר מחפר
גם משאף למרות שהוא קשור לעולם הרפואה אבל אפשר להסתכל עליו ככלי לטיפול רפואי
בתכלס השימוש במשאף הוא אישי אז זה לא בדיוק כלי עבודה.
בכל מקרה מַקְרֵר או מְקָרֵר? אז כך היות ולא משתמשים בו ככלי עבודה והוא המקרר עובד לבד. אז הוא לא כלי עבודה אלא פשוט עובד כלומר מְקָרֵר.

מפּיק

מפיק נראה כמו דגש אבל הוא לא דגש
הוא מופיע רק באות ה רק בסוף מילה
בשני מצבים אפשר לראות את המפיק.
האחד בשייכוף לגוף שלישי נקבה
נניח אישה כלשהי סוגדת לדבר מה אז מושג הסגידה
הוא סְגִידָתָהּ.
וכן מפיק בחמישה הפעלים הבאים: מהמה, נגה, גבה -במשמעות של גובה ולא גביה, כמה, תמה.

הקלדה במחשב בעברית

להקליד בעברית במחשב
יש עשרים פונטים בעברית חינמיים.
לכל פונט יש מספר משקלים משקל זה בתכלס עובי הפונט.
יש כמובן פונטים בעברית כמו בשפות אחרות בתשלום.
נהוג שאם משתמשים בפונט כלשהו אז ממשיכים באותו פונט לאורך כל הכתבה או האתר. מה שמשנים אם צריך זה משקל הפונט.
בלי קשר למשקל הפונט וסוג הפונט ישנן תגיות h1 h2 h3 ועוד .
כלל מספר אחת שכותרת h1 תופיע פעם אחת בכל דף. שאר התגיות צריכות להופיע בהגיון כלשהו.
כך שאחרי h1 מגיע משפט או פסקה בעלת תגיות h2.
אפשר להריץ כתבה שלמה עם h2.
ואפשר לשלב תגיות נוספות אבל שוב בסדר מסוים.
לא נכון שאחרי פסקה של h2 תופיע פסקה או משפט של h4 או h5.
אחרי h2 יופיעו מספר פסקאות של h3.
כך שמבחינת תכנים כל הפסקאות של h3 יהיו פירוט של הפסקה h2.
כך נניח שיש כתבה שעוסקת במזג אוויר באמריקה הדרומית הפסקאות של h3 הבאות אחריה יעסקו מטבע הדברים במזג אוויר במספר מדינות בדרום אמריקה. כך תגית h3 ראשונה תעסוק במזג אוויר בצ'ילה פסקה שניה של h3 תעסוק במזג אוויר בפרו וכתבה שלילית תעסוק במזג אוויר בארגנטינה ורביעית בברזיל וכו. מספר התגיות h3 לא מוגבל כי יתכן פירוט של עשר מדינות שונות או יותר.
אחרי שמיצינו את הנושא של מזג האוויר בדרום אמריקה.
נעבור ל h2 שיעסוק מטבע הדברים במזג אוויר באפריקה או ביבשת אוסטרליה. אחרי הפסקה של h2 שעסקה באופן כללי במזג אוויר באפריקה יהיה פירוט של מזג האוויר במדינות אפריקה השונות. כך פסקה ראשונה תעסוק במזג אוויר בדרום אפריקה בהמשך פסקה של מזג האוויר בניגריה וכו . כל פסקה שתעסוק במזג אוויר של מדינות אפריקה השונות יזכו לתגית h3.
איפה נכנסות לתמונת הפסקאות תגיות נוספות כמו h4 לדוגמא.
אז כך נניח שמזג האוויר ב טנזניה אי אפשר לייצגו בפסקה אחת.
אז אפשר לבנות מספר פסקאות שיעסקו כל אחת במזג אוויר באזור אחר בטנזניה. נניח פסקה אחת במזג אוויר בחופי הים של טנזניה שלה תהיה תגית h4 בהמשך עוד מספר פסקאות שיעסקו באזורים אחרים של טנזניה. בדרום ובצפון ובמרכז כל הפסקאות יהיה עם תגית h4.
איך אפשר להגיע מבחינת הגיונית ל תגית h5.
אז נמשיך בטנזניה בהמשך לפסקה על הדרום ואז מספר פסקאות בעלות תגית h5 שכל אחת מהן תעסוק בשנים מיוחדות ולא מייצגות של מזג האוויר נניח שנה אחת חוותה יובש עם ירידה של שמונים אחוז ברמת המשקעים הממוצעת שנה נוספת שוב בעלת תגית h5 שבה אזור דרום טנזניה נהנתה מכמות משקעים שהייתה כפולה מהממוצע.
ואז אחרי תת הפסקאות עוברים למדינה אחרת באפריקה וסיפור מזג האוויר שלו ואז תהיה תגית h3.
או פסקה חדשה שתעסוק ביבשת אחרת ואז מטבע הדברים תהיה פסקה בעלת תגית h2.

אותיות אהוי

אותיות אהוי הסבר

אותיות אהוי
יש מטבע הדברים ארבע אותיות אהוי
מצד אחד כל ארבע האותיות הן עיצורים
כלומר כמו כל אות אחרת.
כך במילה וִתֵּר כאן הפועל מכיל אות אהוי כאות שורש
שמשמשת כעיצור.
לעומת זאת בפועל נוֹתר האות ו הינה תנועה ה ו בחלום
אבל אות וו לא נשמעת. אלא רק נקראת מה ששומעים בתכלס זו נון בחולם מלא.
הפועל נִוַּתֶר כאן האות ו הינה עיצור ולא תנועה.
בגדול ההבדל בין אות אהוי שהיא תנועה לבין אות שהיא עיצור.
אות אהוי שהיא תנועה הינה אות שמוספת כחלק מכתיב מלא.
כך לביתי יש בית במשמעות לבת שלי יש בית.
היוד המוספת לבתי שיוצר את המילה לביתי הינה תנועה

שימוש יתר באותיות אהוי

הוספת אותיות אהוי בלארגיות בכתיב מלא יוצר חוסר נעימות בקריאה
במיוחד אם יש משמעות אחרת למילה או למשפט.
כך "לאימה יש תפקיד חשוב בהתפחותה של הנערה. ואדם שלא ממש מספנט כתיב מלא חושב לעצמו איזה תפקיד יש לאַיְמָה בהתפחות של אותה נערה.
המחשבה שכתיב חסר תמיד נכון
אז לעתים בכתיב חסר מוסרים אותיות שורש
כך המילה ביניהם נכתבת לעתים כך בניהם.
האות השורשית יוד של של המילה ביניהם נעקרה סתם.
ויוצרת מילה לא נכונה או מילה נכונה אבל במשמעות אחרת בניהם
בנים של וכו.

שימוש יתר ביוד ו וו שאר אותיות אהוי סבבה

אותיות אהוי מכונות גם אם קריאה.
אותיות אהוי מתחלקות לשתיים האות וו ויוד מוספות בכל הזדמנות בחלק מהגישה של כתיב מלא.
כך מירשם וכן מיכתב וכן אוניה וכן בכל הצבעים צהוב וירוק כחלופה לצָהֹב וְיָרֹק. כך גם בפועל סוּלַּקְתִי מבית הספר על רקע התפרעויות כחלופה ל כתיב חסר. ללא וו בשורוק.
לעומת זאת האותיות ה ו א לא מוספות למילה כחלק מכתיב מלא.
כלומר זה קורה לעתים אבל זה צורם כך הָיִיתָה אמנם קיים אבל נדיר. אבל ללא ניקוד עוברת המשמעות מגוף שני זכר לגוף שלישי נקבה.
אפשרי לפרגן אותיות ה וְ א כחלק מכתיב מלא אבל במלים לועזיות כך פאריז ונאפולי.
יש חוק אחד בכל שמנסים להקפיד עליו.
יוד נשמעת מוכפלת כך ציינה וכן הייתה וכן אייר להבדיל.
אז מה החוק? אז זהו לפני אם קריאה האות יוד לא מוכפלת כך עבודת כפיה ביוד אחת. ולא כפייה.

האות א והאות לא בשימוש יתר

האותיות א וְ ה מהוות גם הן תנועה בעיקר בפעלים ובמלים כך
תקרא תירא היה כלומר האותיות א וְ ה לא מוספות למלים או פעלים ליצור כתיב מלא. אלא מהוות תנועה כאותיות שורש.
האות יוד ו וו מהוות גם הן תנועה כשהן אותיות שורש כך
במלים הוא כאן צריכה להתייחס לאות וו. וכן היא גם ההתיחסות לאות יוד
וכן לוּ יְהִי צמל מלים שבשיתהן יש אות ו ואות על תקן תנועה וכן מדובר באות שורשית. יהי השורש היה המילה לו אני לא יודע אם יש לה שורש.
בכל מקרה ו היא חלק מהמילה ולא חלק מ כתיב מלא

מחצית מאותיות אהוי הינן גרוניות

האותיות א וכן ה הינן אותיות גרוניות
יש קשר בין אות גרונית לאם קריאה?
או שמא מקריות? אות גרונית לא מקבלת דגש.
גם לא שווא.
מה הקשר לאם קריאה שאמנם נכתבת אבל לא נשמעת?

אותיות גרוניות

שני מאפיינים לאותיות גרוניות
האחד האות לא מקבלת דגש והשני האות לא מקבלת שווא.
האות ר אמנם אות גרונית אבל מסתדרת וחיה טוב עם שווא.
כלומר האותיות הגרוניות נחלקות לשתי קבוצות בעניין אי קבלת דגש
קיימת קבוצה בת חמש אותיות ( א ה ח ע ר).
מה קורה "כשמגיע" דגש לאות כלשהי ואותה אות היא אות גרונית?
אז אותה אות לא תקבל דגש אבל לעתים יש פיצוי על אובדן הדגש.
ולעתים אין פיצוי על אובדן הדגש והמילה נשארת בלי דגש ובלי פיצוי על אי קבלת הדגש.
לעתים מטבע הדברים יש תשלום דגש.
הוספת התחילית מ שנובעת מה מהמילה מין .
אפשר לאמר בא התפוח מין העץ ואפשר לקצר ולאמר בא התפוח מהעץ. וכאן באות ה אמור היה להיות דגש אבל האות ה לא מקבלת דגש. אז מתקבל תשלום והאות התחילית מ מקבלת צירה כחלופה לחיריק.
בהוספת ה הידיעה האות הראשונה של המיודעת מקבלת דגש.
אם כמובן אין אות גרונית. אם יש אות גרונית בתחילת המיודעת.
אז קיים פיצוי על אובדן דגש אם כי הפיצוי מתקבל בחלק מהמקרים.
תשלום הדגש במקרה של הא הידיעה תלוי באות וכן בניקוד של האות.
כלומר אין הוראת קבע לתשלום דגש אלא יש התייחסות לכל מקרה בנפרד.
יש שלושה בניינים בהם ע הפועל מקבלת דגש מבני כלומר מבנה הבניין הוא כזה ש ע הפועל דגושה.
הבניניים בהם ע הפועל דגושה הינם פִעֵל פוּּעַל וכן הִתְפַעֵל.
התנהלות כל הבניינים בכל הזמנים זהה באשר לתשלום דגש.
כאשר האותיות א וכן ר הן בתפקיד ע הפועל אז יש תשלום דגש.
בשלוש האותיות ה ח ע אין תשלום דגש.
מהו תשלום הדגש?
בבנין פִעֵל יש מעבר מחיריק לצרה כך פֵאֵר כחלופה ל פִאֵר.
בבנין פּעַל יש מעבר מקובוץ לחולם כך פֹּרַק כחלופה ל פ בקובוץ.
בבנין התפעל קיים תשלום דגש במעבר ע הפועל מניקוד בפתח ל קמץ.
כך הִצְטָרֵף כחלופה להִצְטַרֵף ושוב תשלום הדגש הוא רק בשתי האותיות א וְ ר.
בנין נפעל כולל תחילית נ ואז שלוש אותיות הפועל.
התחילית נ נשמרת בזמן עבר וכן בזמן הווה.
אבל בעתיד וכן בציווי האות נופלת כך תִכַּנֵס וכן הִכַּנֵס ואז פ הפועל מקבל דגש על אובדן האות המבנית. כשיש אות גרונית ב פ הפועל אין דגש מטבע הדברים.
ובאשר לתשלום דגש אז בבניין נפעל יש תשלום דגש בכל חמש חמש האותיות הגרוניות. בכל המקרים יש שינוי של ניקוד אותיות איתן ( מדובר על זמן עתיד ) אז כן אותיות הן אותיות איתן יקבלו צירה כחלופה לחיריק.
כך אתה תֵּרַאֵה טוב באירוע הבא כחלופה ל תִּרַאֵה

בעניין אי קבלת שווא קיימת קבוצה של ארבע אותיות (א ה ח ע).
אי קבלת שווא יוצרת עולם שלם של חטפים

הבנה של פעלים מורכבים

הפועל משיב כך בלי ניקוד מה המשמעות שלו האם יש משמעות אחת או שמא יותר האם הוא מייצג פועל אחד או שניים?
משיב במשמעות של מתן תשובה הינו פועל שמנוקד כך מֵשִיב כלומר מדובר על פועל בגזרת עו"י בבנין הפעיל. לעומת זאת מַשִּיב הרוח הינו פועל שוב בבנין הפעיל אם כי בגזרת חפ"נ.
הפועל כַנֶס מאיפה הוא בא? אז כך מדובר על פועל בזמן ציווי בבנין נפעל. הפועל אמור היה להיות הִכַּנֶס כלומר תפאדל בואו תתארחו בפועל מדובר על בקשה להכנס לאתר כלשהו או לתגובה כלשהי ברשת האינטרנט.הפועל כַּנֶס כחלופה לפועל הִכּנֵס ( בגרסה התקנית) חזק מדי מכדי שאפשר יהיה לשנותו.  בלי קשר לבניין נפעל הפועל כַּנֶּס קיים גם בבנין פיעל בלשון ציווי ובמשמעות לכנס מסיבת עיתונאים או במשמעות של כינוס אברים מימי לימודי החשבון ביסודי.
הפועל מסתערב מייצג חיילים שמתחזים לערבים ומנסים להטמע ואז לבצע משימות. הפועל דומה לפועל בבנין התפעל כמו כמו הפועל הסתחרר כלומר שורש בעל ארבע אותיות ופעלים בני ארבע אותיות שורש משתלבים בבנינים פיעל פועל והתפעל.  נראה שהשורש נוצר מהפועל והבנין בשפה הערבית. בשפה העברית יש עשרה בניינים הבניין העשירי כולל שלוש תחיליות אִסְתִ ואז אותיות השורש יתכן וזה המקור לשורש סערב כלומר פירוק הבניין אסתערב לשורש סערב ובניין התפעל כלומר האות ס המבנית הפכה לשורשית והבניין הפך מבניין עשירי בשפה הערבית לבניין התפעל בשפה העברית.
הפועל מתאבן יכול להיות משויך לשני בניינים שונים לשני שורשים שונים ומטבע הדברים לשתי משמעויות שונות.
מצד אחד הפועל בבנין התפעל במשמעות של להפוך לאבן כך זה מנוקד מִתְאַבֶּן כלומר פועל בזמן הווה בניין התפעל כאמור והשורש אבן. הפועל מתאבן יכול להיות גם בבניין פיעל ואז מדובר על שורש מרובע תאבן כלומר מעורר תאבון מנות פתיחה שיוצרות תיאבון וכך הפועל מנוקד מְתַאֲבֶן ולא אין דגש באות ב . למרות הנטיה לקרוא את המילה בדגש באות ב . כי אולי מקשרים אותה למילה מִתְאַבֶּן. כלומר קיימים שני פעלים שונים ובתכלס מנסים לכנס אותם לפועל אחד בעל משמעות כפולה או אחת כל אחד בוחר משמעות כלשהי לפועל מתאבן.
הפועל פִרְגֵּן הוא פועל בעל ארבע אותיות שורש בבנין פיעל אין דגש באות פ מגיע לה בגלל היות ה פ בראש מילה. הסיבה לאי המצאות הדגש הינה שהמילה מקורה באידיש. אין חלופה עברית קלילה למילה זו. וכן המילה נטועה עמוק בשפה בעברית כך שקשה יהיה להוציאה לטובת מילה תקנית.
הפועל פיקס גם הוא לא בשורש עברי על כן הפ לא מקבלת דגש לכל אורך ההטיה. כמה פוקוס עמוק בשפה העברית? חיפוש המילה בגוגל מניבה חמישה מיליון תוצאות לעומת ארבעה מיליון תוצאות למילה מוקד מצד שני למילה מיקוד יש חמישה וחצי מיליון תוצאות.
כלומר עם ישראל ואשתו לא התמקדו במילה אחת מבין השתיים.